החוויה של התקיעות, בה אנו מרגישים שאנו מצויים במקום שאיננו יכולים לזוז ולשנות, יכולה להיות מתסכלת ביותר, במיוחד אם אנחנו עושים מאמצים ויוזמים פעולות לשינוי, אך לא חווים את התוצאות הרצויות, אם בכלל.
 
אם זה כך, איך אפשר לצאת מתקיעות?
 
כדי להבין זאת, חשוב להכיר את תת המודע ואת האופן בו הוא פועל.
 
בכל בני האדם יש את החלק המודע והחלק התת מודע.
המודע הוא בעצם כל מה שבהכרתנו ברגע זה, אף אם איננו חושבים עליו כעת אך נוכל להיזכר בו במידה ונבקש (פרויד מחלק זאת למודע ולסמוך למודע, אך אנו נתייחס אליהם כיחידה אחת).
תת המודע - הוא מאגר הזיכרונות, התובנות, הלמידות והאמונות שאגרנו במהלך השנים. כאשר את רובם המוחלט איננו זוכרים ואיננו מודעים לקיומם. חשוב לציין, שתובנות רבות שלמדנו הפכו בתת המודע לאמת בלתי מעורערת על פיהם אנו שופטים את העולם ומתנהלים בתוכו. וכפי שציין פרויד, בתת המודע אף שוכנים תכנים לא נעימים כמו טראומות או תשוקות מודחקות.  
 
על פי התיאוריה של  ד"ר ג'וזף מרפי בכל רגע נתון, תת המודע שולף זיכרון או זיכרונות המצויים בו, הרלוונטיים לאירוע או למציאות המתרחשת כעת, ובהם תובנות / הרגלים / למידות שנחקקו בתת המודע, ובאמצעותם הוא מכוון אותנו ואת ההתנהגות/התגובה שלנו.
על פי מילטון אריקסון, מהפסיכולוגים האמריקאים הבולטים במאה ה20, שעל תורתו הושתתו עקרונות ותהליכים רבים של הNLP, תת המודע הוא מאגר משאבים בלתי נדלה ומקור היצירתיות, שאחראי על חלק הארי בפעולות היום יומית שלנו, החל מהקיום הפיזי של הגוף, וכלה בקיום הרגשי-מחשבתי- אמוני.
 
בעצם, אפשר לדמות את תת המודע לתוכנת מחשב, שמשקללת כל פעולה או תגובה על פי מאגר הנתונים השמור בתוכה, ובוחרת את התגובה הנכונה/הפעולה הנכונה לביצוע. תוכנה זו אינה משתפת אותנו בשיקולים מאחורי ההחלטה/הפעולה, אלא מייצרת את התגובה בלבד.
 
בהתאם לכך, כאשר הזיכרונות בתת המודע תומכים ברצון של המודע, נוכל בקלות להשיג את אשר אנו מבקשים. אך כאשר הזיכרונות/התובנות הטמונים בתת המודע סותרים את הרצון המודע שלנו, הרי שנקבל תוצאה אחרת מהרצוי, מבלי שנבין מה נמצא מאחורי זה, ומדוע אנחנו לא מצליחים להגיע למטרה שלנו.
 
לדוגמא – אם הפנמנו מאמא שלנו שקשה מאוד לעשות דיאטה, יהיה לנו קשה מאוד להתמיד בדיאטה ולעמוד בפני פיתויים מתוקים. אם ההורים שלנו הטמיעו בנו את האמונה שכסף אינו צומח על העצים, נתקשה להשיג שפע כלכלי.
 
מכאן שאם נרצה לערוך שינוי משמעותי, הרי שנבקש לעשות אותו בתת המודע.
 
הNLP חקר את תחום תת המודע, תוך שהוא עוקב אחר עבודתם של מטפלים ופסיכולוגים בולטים בשנות ה70 של המאה ה-20. מתוך המחקר נוסחו מספר הנחות יסוד באשר לתת המודע ולהתנהלות שלנו. בואו נבחן ארבע הנחות מתוכן:
א. מאחורי כל התנהגות יש כוונה חיובית.
ב. תת המודע נהנה לשרת ונזקק להוראות ברורות לביצוע. 
ג. תת המודע אינו מעבד באופן ישיר מושגים שליליים.
ד. לכל אחד יש את המשאבים להם הוא זקוק להשגת מטרותיו.
 
מאחר ואנו רואים שפעמים רבות אנו פועלים במרץ להשגת מטרה רצויה אך לא מצליחים להשיגה, ומאחר והבנו שרוב ההתנהגות שלנו נקבעת על ידי תת המודע, הרי שהיינו אומרים שתת המודע לעיתים קרובות פועל לרעתנו. אך אם נבחן לעומק את הנושא נראה שזה בדיוק הפוך.
 
ניקח לדוגמא את הקושי שתואר לעיל: להתמיד בדיאטה, בו למדנו מאמא שלנו "שקשה מאוד לעשות דיאטה", כך שכאשר אנו מוצאים את עצמנו מתקשים לעמוד בפני פיתויים או לצאת לפעילות ספורטיבית, הרי שבעצם תת המודע מגן עלינו מפני הקושי הגדול לעשות דיאטה. כלומר- ההטבעה של "קשה לעשות דיאטה" גדולה בתת המודע שלנו מאשר "אפשר לעשות דיאטה" או "כדאי לעשות דיאטה". מכאן שמאחורי כל התנהגות יש כוונה חיובית, ואם אנחנו רוצים לשנות את התוצאה הרי שאנחנו צריכים לזהות את הכוונה החיובית שמאחורי ההתנהגות שאנו נוקטים בה, את הרווח שיש לנו מהמצב הקיים, ואת האמונה המגבילה הנטועה עמוק בתוכנו, לשנות אותם בתת המודע, ובכך לרתום אותו לתהליך הרצוי שלנו.
 
זה בעצם מוביל אותנו להנחה השנייה שראינו לעיל, תת המודע נהנה לשרת אותנו ונזקק להוראות ברורות לביצוע. ככל שנהיה מוגדרים יותר ונגדיר לתת המודע מה אנחנו רוצים, מתי, איך, איפה... כך יקל עליו לסייע לנו באופן הרצוי לנו.
 
חשוב לשים לב – שבמצבי תקיעות לרובינו ברור מה אנחנו לא רוצים: "לא רוצה להיות בזוגיות הזו כפי שהיא", "לא רוצה להיות בעבודה שמשתלטת על שעות אחר הצהריים שלי"... ואנו מתקשים להגדיר מה אנו רוצים. אז איזו זוגיות אנחנו כן רוצים? מהם הם התנאים החשובים בעבודה הרצויה לנו? וכיוצא בזה.
 
הנחת היסוד השלישית שראינו לעיל אומרת ש: תת המודע אינו מעבד באופן ישיר מושגים שליליים. כלומר – אם נהיה עסוקים במה אנחנו לא רוצים, תת המודע שאינו מבין את המונח "לא", יבין שזה מה שאנחנו רוצים ויסייע לנו להשיגו. כשאנו מגדירים "אני לא רוצה את הזוגיות הזו" תת המודע שומע: "אני רוצה את הזוגיות הזו", שזה בדיוק ההיפך מהרצוי לנו.
 
לפיכך, אם נסכם:
1. 
תת המודע אחראי עיקרי להשגת מטרותינו.
1. מטרה מוגדרת נכונה – תהיה ספציפית, ברורה, חיובית, מדידה ותחומה בזמן. ויהיו אף שיוסיפו – מטרה שמלהיבה אותי ויש לי תשוקה להשיגה.
דוגמא למטרה נכונה: להיות בזוגיות נכונה, מכבדת, מקשיבה, משתפת ויציבה, ביולי 2018. או: לעבוד בינואר 2018 בעבודה מאתגרת ומהנה, המוגבלת בשעות 8:00-15:00, ומכניסה לי X שח.
2. לאחר הגדרת המטרה- נבחן את הרווח שלנו מהמצב העכשווי ונחליט אם אנחנו מוכנים לוותר עליו, אם כן - מצוין, אם לא – נשנה את הגדרת המטרה כך שנהיה שלמים איתה.
3. נוודא שהאמונות הפנימיות שלנו תמוכות בהשגת המטרה - ושאין פחדים המעכבים אותנו מההצלחה. על זיהוי אמונות מגבילות נכתבו מאמרים רבים וצר המקום מלהכיל. בכל זאת נציין דרך אחת לזיהוי אמונות מגבילות והיא לומר לעצמנו את המטרה בהתלהבות רבה, ולשים לב, האם יש קול פנימי קטן מבפנים, המתנגד לאמירה שלנו. אם ישנו קול כזה, הרי שיש סיכוי שההתנגדות נובעת מאמונה מגבילה. במקרה כזה, נרצה להקשיב לקול הקטן הזה, לתת לו קול ובמה, לברר אותו וללבן אותו, עד שנוכל לנקות אותו, או לחילופין לרתום אותו להשגת המטרה שלנו.
 
 
נשמע מאתגר?
כדאי לנו לזכור את הנחת היסוד האחרונה שציטטנו לעיל – לכל אחד יש את המשאבים להם הוא זקוק להשגת מטרותיו. אנו רק צריכים למצוא את הדרך שלנו שמאפשרת לנו לעשות את השינוי, ולהיעזר באומץ, סבלנות ואמונה.
 
בהצלחה


חווים תקיעות ומחפשים את הדרך לצאת?
צריכים עזרה בזיהוי ובשינוי אמונות מגבילות/ פחדים?

לחצו כאן להשארת פרטים ולקביעת פגישה הכרות ללא תשלום וללא התחייבות

לרתום את תת המודע ליציאה מתקיעות